TaxWise · מידע מיסוי ברור
טופס 867
מה כוללת תעודת המס השנתית מהבנק או מהברוקר הישראלי, ומה היא לא מחליפה בדוח השנתי.
עודכן לאחרונה: 18 בנובמבר 2026
טופס 867 הוא התעודה השנתית שבנק, בית השקעות או חבר בורסה ישראלי מפיק על הכנסות מניירות ערך ועל המס שנוכה במקור. הוא המסמך הראשון שפותחים כשמנסים להבין מה קרה בתיק המקומי: כמה רווח, כמה הפסד, כמה דיבידנד, כמה ריבית, וכמה כבר עבר לרשות המסים. הוא אינו הדוח השנתי, ואינו מחליף אותו כשיש חובה להגיש.
השם «867» מכסה בפרקטיקה כמה חלקים. גופים שונים מפצלים את התעודה לפי סוג ההכנסה, ולעיתים מוסיפים סימון של חלק א, ב או ג. אין טעם לשנן את האות בלי לראות את הכותרת של אותה שנה, כי סדר החלקים אצל מנפיק אחד אינו זהה לאחר. מה שחשוב הוא להבין איזו הכנסה יושבת בכל עמודה, ואיזה מס כבר נוכה מולה.
מה בדרך כלל מופיע
- רווחי הון והפסדי הון מניירות ערך שנמכרו במהלך השנה, לפעמים בפיצול בין נומינלי לבין סכום אינפלציוני.
- דיבידנד, לעיתים עם הבחנה בין שיעור 25% לבין 30% לבעל מניות מהותי, ולבין דיבידנד מחוץ לישראל אם הגוף הישראלי תיווך אותו.
- ריבית ודמי ניכיון, כולל המסלול של 15% על איגרת חוב שקלית לא צמודה, כשהוא חל.
- המס שנוכה במקור, ולעיתים יתרת הפסד להעברה שהגוף מציג מחשבונו.
- עמלות. לא כל עמלה שירדה מהחשבון היא הוצאה שכבר קוזזה בטופס.
המספרים הם של הגוף המנפיק, לפי הרישומים שלו. אם הייתה פעולה שלא נקלטה, או נייר שעבר מברוקר אחר באמצע השנה, התעודה מספרת רק את מה שהיה אצלו. מחיר רכישה שגוי, למשל אחרי העברת תיק, מייצר רווח מנופח או הפסד מנופח. את זה רואים בהשוואה לאישורי הקנייה, לא מתוך אמון אוטומטי בשורה.
למה אין בתעודה שיעור אחד
יחיד משלם בדרך כלל 25% על רווח הון ריאלי ועל דיבידנד, 30% אם הוא בעל מניות מהותי, ו-15% על הריבית הריאלית או על המסלול של איגרת חוב שקלית לא צמודה, לפי סוג הנייר. עמוד מס רווחי הון פורש את השיעורים, והמחשבון שם נותן הערכה על סכום אחד. טופס 867 הוא ערבוב של כולם, אחרי קיזוזים שהגוף כבר עשה בתוך החשבון שלו.
קיזוז בתוך הבנק אינו קיזוז מול בנק אחר, ואינו קיזוז מול חשבון זר. הפסד בתל אביב ורווח אצל ברוקר זר לא נפגשים על גבי 867. הם נפגשים, אם הדין מאפשר, בדוח השנתי. מי שמסתכל רק על התעודה הישראלית ומתעלם מהחשבון בחוץ לארץ רואה חצי תמונה. זו נקודת החיבור לדוח למשקיע עם ברוקר זר.
מה הטופס לא כולל
- חשבון אצל ברוקר זר, בנק זר, או פוליסת חיסכון שאינה במתכונת הזו.
- קריפטו בבורסה זרה או בארנק פרטי. אין 867 על ביטקוין.
- מס יסף. הניכוי במקור על רווח הון אינו מחשב תמיד את המס הנוסף על הכנסה מעל הסף. ראו מס יסף.
- שבח מקרקעין. דירה אינה נייר ערך, והמס עליה אינו יושב בטופס הזה.
- הכנסה מעסק, משכר, או מקצבה.
- החלטה אם אתם חייבים בהגשת דוח. התעודה אינה פוטרת ואינה מחייבת בפני עצמה.
איך קוראים בלי ללכת לאיבוד
- מזהים את השנה ואת מספר החשבון. טופס של שנה קודמת שנשלח שוב עדיין שייך לאותה שנה.
- מפרידים רווח, הפסד, דיבידנד וריבית. לא מסכמים אותם לשורה אחת לפני שמבינים את השיעור של כל אחד.
- בודקים את המס שנוכה מול השיעור הצפוי. פער קטן יכול להיות עיגול. פער גדול דורש את דף הפירוט.
- מחפשים יתרת הפסד מועברת. אם היא קיימת ורצים לשמר אותה, צריך לראות אם היא דורשת דיווח.
- מניחים את כל הטפסים מכל הגופים זה לצד זה, ורק אז שואלים אם הקיזוז ביניהם חסר.
מתי התעודה היא נספח, לא סוף
מי שחייב בדוח שנתי, לפי גובה ההכנסה, לפי הכנסה מחוץ לישראל, לפי היותו בעל שליטה, או לפי עילה אחרת, מצרף את הנתונים לטופס 1301 ולנספחי רווח ההון. 867 הוא אסמכתה. הפקיד אינו «רואה» אותו אם לא דיווחתם את המספרים במקום הנכון. מי שאינו חייב בדוח עדיין נשען על כך שהניכוי במקור היה נכון. בהכנסה גבוהה, שבה מס יסף נכנס, הניכוי הרגיל עלול להיות חסר גם בלי חשבון זר.
טעות נפוצה היא להניח שהמס שנוכה סגר את השנה, ואז לגלות בדיווח על חשבון זר שאין מול הרווח הזר מס שנוכה בישראל. הטפסים הישראליים לא יראו את זה. הם גם לא יראו מס זר ששולם בחוץ לארץ, ולכן לא יחשבו זיכוי.
כמה זמן שומרים
שומרים את התעודה יחד עם אישורי הקנייה של ניירות שעדיין מוחזקים, לא רק של מה שנמכר. מחיר הרכישה של מה שנשאר בתיק יהיה הבסיס לרווח של שנה הבאה. גופים מחליפים מערכות, חשבונות נסגרים, וטופס ישן קשה לשחזור. שמירה אצלכם, בקובץ מסודר, עדיפה על חיפוש בפורטל כעבור שש שנים.
התאמה מול דפי החשבון
לוקחים שלוש מכירות גדולות מהשנה ובודקים אם מחיר הרכישה בטופס תואם את אישור הקנייה. אם התיק עבר מברוקר אחר, מחיר הרכישה לפעמים מתאפס או נרשם ביום ההעברה. רווח מנופח כזה נראה בטופס כמו עובדה. הוא טעות נתונים, והמס שנוכה בגינו גבוה מהרווח האמיתי. התיקון נעשה מול הגוף המנפיק או בדיווח, לא בעיפרון על ה-PDF.
דיבידנד ממניה זרה שנסחרה בתל אביב עשוי להופיע עם ניכוי זר ועם ניכוי ישראלי. בודקים שלא סוכמו שני הניכויים כאילו שניהם מס ישראלי, ושלא התעלמו מהזר כשמבקשים זיכוי. הדוח לברוקר זר מרחיב על זיכוי. כאן, בטופס הישראלי, המשימה היא לא לפספס שורה שכבר כוללת רכיב זר.
חשבון משותף וחשבון ילדים
טופס על חשבון משותף אינו אומר שהרווח שייך חצי-חצי בלי בדיקה. הסדר בין בני זוג, מקור הכסף, ומי שדיווח בשנים קודמות משפיעים על השיוך. חשבון על שם ילד עשוי להיות הכנסה של ההורה לפי כללי ההכנסה של קטין. הטופס לא כותב את שם החייב במס. הוא כותב את שם החשבון.
מי שמקבל כמה טפסים לאותו חשבון, תיקון אחרי תיקון, שומר את כולם ומסמן איזו מהדורה מאוחרת. הגשה לפי המהדורה הראשונה, אחרי שהבנק תיקן רווח, מייצרת פער מול מה שהרשות כבר קיבלה מהמנכה.
בסוף הקריאה כדאי לרשום שלושה מספרים על דף נפרד: רווח נטו אחרי הפסד באותו גוף, סך הדיבידנד, וסך המס שנוכה. אם יש כמה גופים, שלושת המספרים נרשמים לכל אחד לפני שמחברים. החיבור המוקדם מוחק הפסד של גוף אחד בתוך רווח של אחר, על הנייר בלבד, בלי שהקיזוז באמת נעשה. הדף הזה הוא גם מה שמביאים לשיחה, בלי לשלוח את הטופס עצמו ובלי מספר חשבון בהודעה.
שאלות נפוצות
- האם טופס 867 הוא שומה?
- לא. זו תעודה של הבנק או של חבר הבורסה על הכנסות ועל מס שנוכה אצלו. השומה, אם יש דוח, נקבעת בדיווח השנתי. מי שאינו חייב בדוח עדיין צריך שהניכוי ישקף את הדין, וזה לא תמיד המצב.
- יש לי כמה בנקים. מספיק טופס אחד?
- לא. כל גוף מנפיק תעודה על החשבון אצלו. הפסד בבנק אחד ורווח בבנק אחר אינם מתקזזים על גבי טופס אחד. הקיזוז, אם הוא מותר, נעשה בדוח.
- למה המס שנוכה אינו 25% עגול?
- כי בתעודה מעורבים דיבידנד, ריבית, רווח, הפסד, וניכוי במקור לפי סוג ההכנסה. יש הכנסות ב-15%, ב-25% וב-30%. יש גם עמלות ושינויי מטבע. השורה התחתונה אינה שיעור אחד.
- האם Interactive Brokers שולח 867?
- לא. 867 הוא של גוף ישראלי. חשבון זר מדווח לפי המסמכים של הברוקר ולפי הדוח השנתי. ראו דוח שנתי למשקיע.
- מה עושים עם הפסד שמופיע בטופס?
- הפסד מניירות ערך עשוי להיות ניתן לקיזוז מרווחי הון, ולעיתים כנגד ריבית או דיבידנד מניירות ערך, בגבולות הסעיף. הפסד שלא קוזז עשוי לעבור לשנים הבאות אם דווח. טופס לבדו אינו «שומר» את ההפסד.